בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מטרידה של שימוש בגופי תקשורת, שזכו בעבר למוניטין של אמינות והוגנות, ככלי למען דה-לגיטימציה של ישראל כמדינה רי

קריאה לשחרור חטופים היא פעולה מוסרית שמבטאת דאגה לשלומם של הנמצאים במצוקה. עם זאת, כאשר הקריאה מופנית כלפי מדינת ישראל במקום היא הופכת לעוול

מאחד הפוסטים החשובים ביותר שנכתבו בטוויטר אפשר להבין שמאחורי מושגים כגון "אקטיביזם שיפוטי" ו"הכל שפיט" הסתתר רצון מערכת המשפט לצבור כח ודומי

החלטתו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק כי "הכל שפיט" היוותה נקודת מפנה במערכת היחסים שבין הרשויות השלטוניות בישראל. מאז אותה החלטה, מתחזק

עבודתו של פוליטיקאי היא למצוא דרך לגשר על פערים אידיאולוגיים ולהוציא דברים אל הפועל לטובת בוחריו. האזרחים בוחרים את חברי הכנסת על מנת שייצג

שימוש בהכללות וביטויים גזעניים לא הביאו את המשתמשים בהם למקום טוב, כפי שמראה ההיסטוריה של המאה ה-20. ועדיין, ישנה עלייה בשנים באחרונות...